בלוג

אחותי העבירה לעצמה את רכוש ההורים. מה עושים?

נשאלתי: “לאמא יש דמנציה. בשנים האחרונות אחיותיי ואני השכרנו את הדירה של אמא. שכר הדירה הופקד בחשבונה ושימש לתשלום למטפלת. לפני מספר חודשים כשהדייר האחרון עזב, אחותי הכניסה את הבן שלה לגור בדירה ללא תשלום שכר דירה. איך נשלם כעת למטפלת של אמא? מה ניתן לעשות?”.

פניות כאלה מגיעות אלי מעת לעת בווריאציות שונות.

במקרים דומים, דירות “עוברות” במתנה למי מהילדים, כשטפסים ומסמכים להעברת הנדל”ן נחתמים בצורה מפוקפקת.

מחלת הדמנציה ומחלות דומות לה, מתפתחות לעיתים באופן הדרגתי על פני שנים רבות, קשה לשים את האצבע בצורה מדויקת מתי האדם כשיר לבצע פעולות ברכוש, ומתי חדל להיות כזה.

למחלה עצמה עלולים להצטרף מחשבות שווא, דכאון או חרדה, שמעצימים תחושות של בדידות וחוסר אונים, והופכים את האדם המבוגר תלוי יותר בזולת, מתקשה לעמוד על שלו ונתון למניפולציות.

במקרה שתיארתי, המלצתי להזמין רופא גריאטר או פסיכוגריאטר, שיבדוק את  אמא וייתן חוות דעת רפואית אם היא מסוגלת לקבל החלטות על גופה ורכושה, או שזקוקה למינוי אפוטרופוס.

הרופא יזהה שקיים צורך במינוי אפוטרופוס. לאחר מכן יש להגיש בקשה לבית משפט לענייני משפחה, למנות לאמא אפוטרופוס על גופה ורכושה.

האחיות שמסכימות למינוי יחתמו על מסמך הסכמה. יש להניח שהאחות ש”העבירה לעצמה” מרכוש האם – תתנגד למינוי. הבקשה תועבר לתגובתה, כדי שלפני בית המשפט יעמדו עמדות כל הילדים.

בנוסף, בית המשפט ממנה עובד סוציאלי, שיערוך תסקיר. העובד הסוציאלי יגיע לביקור בית, ישוחח עם האם והילדים וייתן המלצה. לאחר מכן תוגש תגובה מטעם משרד העבודה והרווחה – עמדת המדינה.

כאשר כל המסמכים והתגובות יהיו בפני בית המשפט, יתקיים דיון ולאחר מכן תינתן החלטה, אם יש צורך במינוי אפוטרופוס, ומי האפוטרופוס שיתמנה.

לרוב, מתמנה אחד הילדים או יותר, כאשר יש הסכמה משותפת.

במקרים של סכסוכים וחוסר הסכמה בין הילדים, או כאשר יש ראיות על העברות רכוש לא תקינות כפי שהיה במקרה שתיארתי, עשוי בית המשפט למנות אפוטרופוס זר, ניטרלי. ישנן עמותות שעוסקות באפוטרופסות, או עו”ד שמקצועם בכך.

האפוטרופוס הזר נותן דין וחשבון למדינה בלבד, ולא לילדיו של האדם, מחויב להגיש דו”חות, לערוך ביקורי בית וכדומה. האפוטרופוס הזר אינו מחויב לטפל פיזית באדם החסוי, אולם אחראי לוודא שהאדם מקבל טיפול נאות, בין בסידור ביתי ובין בבית אבות, לערוך ביקורי פתע, ביקורות וכדומה.

הילדים, המתקוטטים ביניהם, יגלו שהשליטה והאחריות נלקחו מהם.

האם אפשר למנוע מראש מצבים כאלה? כן!

מומלץ לילדים להיות מודעים ומעורבים בנעשה עם ההורים. לעיתים קשה לילדים לקבל את הזדקנות ההורה ולהבין שההורה זקוק לעזרה.

פעולות המעוררות חשש לניצול כלכלי יכולות להיות: תנועות חריגות בחשבון הבנק של הקשיש; החתמת הקשיש על מסמכים או ייפוי כוח תוך כדי איום או הפעלת לחץ; תרומה פתאומית של כסף; מכירת נכס או שינוי בעלות על דירת הקשיש, לעיתים ללא שינוי במקום מגוריו.

כאשר אחד הילדים מבודד את ההורה ומונע קשר בין ההורה לבין יתר הילדים – אין להשלים עם מצב כזה, הן מבחינה רגשית ומשפחתית והן כתמרור אדום למצבי ניצול.

לעיתים הקשיש מתבייש לספר לילדיו על עסקה מפוקפקת או מסמך שחתם ולא ברור לו מהו, או שאינו זוכר או מבין. מוטב להיות מעורבים ולקיים עם ההורים תקשורת פתוחה ללא שיפוטיות. לרוב, ניתן להשיב את הגלגל לאחור.

לאחרונה נכנס לתוקף כלי משפטי חדש, שהנו: ייפוי כוח מתמשך. באמצעותו יכול האדם לתת הוראות מראש, מי ידאג לו וכיצד, במקרה שלא יהיה כשיר לקבלת החלטות, בגלל מחלה או דמנציה.

את ייפוי הכוח המתמשך יש לערוך כשהאדם כשיר ומבין, לא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי. השיח והפגישות המקדימות בטרם החתימה על ייפוי הכוח הם הזדמנות מצוינת לשוחח עם ההורים על הנושאים הלא נעימים, לתאם ציפיות והעיקר: להביע רגשות, לקבל החלטות, לתת הוראות ולשמור על יקירינו בטרם יהיה מאוחר!

האמור במאמר הנו כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי ספציפי לפי נסיבות המקרה.

לקבלת ייעוץ או פרטים נוספים בנוגע לנושאים במאמר, ניתן לפנות לעו”ד עינת ניימן.

דילוג לתוכן